. כמעט כל הקרבות רלוואנטים מבחינה סוציולוגית, כמעט אף פעם לא נערכים קרבות בין שני תרנגולים מבחוץ, או בין שני תרנגולים שאינם נתמכים על ידי קבוצות מסוימות. 6. קרבות בין שני תרנגולים שבעליהם בני אותה קבוצה הם נדירים ביותר, אך שני בעלי תרנגולים מאותה משפחה זה לא מתקיים אף פעם. 7. כאשר אנשים עומדים ביחסי איבה אחד לשני יש מספר סיבות : חטיפת האישה של אחד על ידי האחר, ריב על ירושה או חילוקי דעות פוליטיים. 8. להוציא הקרבות השטחיים ביותר, הקואליציה של ההתערבות המרכזית מורכבת תמיד מבני ברית מבניים שום כסף חיצוני אינו מעורב בה. 9. אתה רשאי ללוות כסף בשביל הימור אך אסור לך ללוות תוך כדי התערבות, מלווים רק מידידים לא מאויבים. 10. אינך שואל קרוב או ידיד על מי מן השניים הוא מתערב. 11. התערבות הנוגדת את ההיתחייבות נחשבת כדבר מגונה, אם היא על סכום קטן, זה סביר אך שזה לא יקרה שוב. 12. יש מיקרים שנמצא את תחילתם שלך יחסי האיבה כזו שנעשתה בקרב עמוק, אך אפשר לתקנם בכך שאחד האויבים יתמוך בתרנגול של משנהו. 13. כאשר אדם נלחץ מנאמנות חצויה הוא נוטה להסתלק מהמקום לכוס קפה כדי להשתמט מן הצורך להתערב. ואולם ידיעה אינה בהכרח מוכנות מבצעית. בעקבות ההיתקלות הראשונה עם טילי סאגר המצרים הכין צוות הפקת לקחים של השריון דו"ח על בסיס תחקירו של המ"פ שפיקד על הכוח בהיתקלות, וניסח תרגולת לחמיקה מטילי הסאגר. ואולם את התרגולת הכניסו למערך ההדרכה בשריון רק אחרי מלחמת יום הכיפורים. הסורים שיגרו לראשונה טילים מסוג זה נגד טנקים ישראליים בתקרית גבול ב-21 בנובמבר 1972. הם הגבירו את השימוש בהם בתקריות ב-8 בינואר 1973, שעה שירו כ-40 טילים וטנק ישראלי אחד נפגע קלות, וכן ב-15 בפברואר 1973. לדברי האלוף (מיל.) אברהם אדן (ברן), מפקד גייסות השריון באותם ימים, ידע צה"ל כי המצרים והסורים יפעילו טילים אלה נגד טנקים. הוא כתב כי "נתקלנו בהם פעמים רבות במלחמת ההתשה. עסקנו גם בפיתוח טכניקות ותרגולות טקטיות, אך המלחמה תפסה אותנו לפני שהיינו מוכנים". האלוף אדן מודה איפוא שהידע המודיעיני היה מצוי בצה"ל, אלא שעד מלחמת יום הכיפורים לא הספיק הגוף המבצעי של הצבא להכין תשובה מבצעית נאותה לטילי הסאגר. הוסיף האלוף (מיל.) שמואל גונן ואמר: "חשבנו שישנו איום, אבל בכל הנוגע למלחמה פתוחה, מנוידת, ממונעת, עם ארטילריה – הערכנו, והערכה זו עומדת בתוקפה – אין הוא איום רציני".