בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים ידע המודיעין הישראלי את עיקרי המידע בתחום הבסיסי, בכל הנוגע לצבאות מצרים וסוריה. המודיעין הכיר את סדר הכוחות של שני צבאות אלה על בוריו, ואת מערכות הנשק וכלי הנשק שבידיהם. דוקטרינת הלחימה של הצבאות האלה, שהתבססה על הדוקטרינה הסובייטית, הייתה מוכרת והשלכותיה ידועות, וכך גם תכנית המגננה ותכנית המתקפה המצרית. המודיעין הישראלי אף ידע להצביע בזמן אמת על ההכנות הקרקעיות שערכו המצרים והסורים בחודשים שקדמו לפרוץ המלחמה, וכן ידע המודיעין להצביע על סימנים חריגים, שהעידו על יצירת מוכנות למתקפה. לעומת זאת לא העריך המודיעין הישראלי את המשמעות המבצעית של טילי הסאגר נגד הטנקים, ושל מערכת סוללות טילי קרקע-אוויר מדגם אס.אי. 6, שהייתה אז בחלקה חדשה למדיי – קשיים שהכבידו ברמה הטקטית על לחימת כוחותינו אני רוצה להבהיר, שישנה אפשרות טכנית לתקוף אותנו בתוך התרעה קצרה ביותר, תוך זמן קצר ביותר, במצרים וגם בסוריה, כי השיטה של היערכות של שני צבאות אלה - היא שונה באופן קיצוני מן השיטה שלנו, והם מחזיקים את הצבאות ערוכים בקו. דבר זה נכון הוא כבר כמה שנים. ב. הם ערוכים ונלחמים בדוקטרינה סובייטית האומרת, שצריך להיערך להגנה באופן מסיבי, ולהתקפה עוברים מתוך מערך הגנה. וזה שוב מוכיח אפשרות טכנית, שמערכי הגנה צפופים מאוד יכולים לעזור למתקפה. זה נכון ביחס למלחמה כוללת של שניהם. זה על אחת כמה וכמה נכון ביחס לצבא הסורי. הצבא הסורי נמצא בפוטנציאל כל כך גדול, ערוך ברמת הגולן, שהוא טכנית יכול לצאת מן הקו ולכבוש, ואם יעשה זאת - הוא גם יכול להשיג הישגים מקומיים. אף כי זה היה נכון כבר כמה שנים, אני חייב לומר, שהפעם זה קצת יותר סביר מאשר בשנים עברו, בגלל מערך הטילים נגד המטוסים. כי זה מקנה להם יותר ביטחון, שהכוחות שיעברו למתקפה יהיו מוגנים במידה מסוימת על ידי מערך הטילים, שייתן להם הגנה גם בתוך רמת הגולן שלנו, אם כי הוא מצוי מאחור. רוה"מ ג. מאיר: כאשר אתה אומר שהם יכולים להשיג הישגים - למה הכוונה? רא"ל ד. אלעזר: שיטת ההגנה שלנו אף פעם לא הייתה בנויה על כוח שנותן מניעה מוחלטת וסגירה הרמטית, ואני באופן תיאורטי מסתייג בכלל מהגנה, שגם כאשר היא מלאה לגמרי, יכולה היא לתת סגירה הרמטית. היתרון שיש לכוח תוקף מול מתגונן הוא, שתמיד הוא יכול לרכז כוח רב בנקודה אחת ולתקוף בהפתעה ועל כן - מקובל לומר אצלנו, שאין הגנה הרמטית. ההגנה נבחנת בזה, שהיא מאפשרת הרתעה מסוימת, בולמת, מקיפה ומשמידה את הכוח התוקף - אבל אינה בנויה על עצירה מוחלטת, כך שכאן אי אפשר לעבור.