במלחמה ואת הסיכונים בעבורו; ולבסוף, החלטה על סוג המלחמה (כוללת או מוגבלת), וכמובן על מטרותיה. השתמשנו איפוא פעמיים במונח יכולת צבאית במובנים שאינם זהים בהכרח. מצד אחד בחנו את הערכת הגוף המעריך (כגון אגף המודיעין) את היכולת הבסיסית ואת המוכנות הצבאית למלחמה של צבא יריב (למשל מצרים). מצד אחר בחנו את הערכת היריב (כמו מצרים) את היכולת העצמית שלו, ששימשה אחד המרכיבים בהערכת המצב הלאומית לקראת קבלת החלטה אם להפעיל אופציה צבאית. לפיכך היה עשוי להיווצר מצב שבו אמ"ן מעריך שמצרים יצרה לעצמה מוכנות צבאית ויכולת לפתוח במלחמה, אך טרם קיבלה החלטה לפעול בדרך זו משום שלהערכתה עדיין אינה מוכנה להסתכן במלחמה עם ישראל – ואכן זו הייתה הערכת אמ"ן. אילו התחילו הסורים, מה שיש עכשיו במצרים - יכולים להיערך מיד לאיזו התקפה, לאיזו עזרה לסוריה? תא"ל א. שלו: מבחינה מבצעית הם יכולים, באמצעות מערך זה, ללכת בהחלט למתקפה. רוה"מ ג. מאיר: אני מדברת מבחינה פיזית, כמו שהם עתה. תא"ל א. שלו: הם יכולים, אם כי באוויר עליהם לעשות. הכנות: בתרגיל הגדול של סוף נובמבר 1972 היה מאמץ גדול בהכנת העורף למלחמה. לא בסוריה ולא במצרים נעשה הדבר. צריך לעשות עוד כמה דברים לפני מלחמה, שהם צריכים להתבצע, מלבד קידום כוחות. הכנת העורף ושינויים בהיערכות חיל האוויר, שלא נעשו עד כה. אבל קידום כוחות כזה יכול לשרת מלחמה, אם מחליטים ללכת למלחמה, אבל לא מספיק זה בלבד, וצריך לעשות עוד דברים. השר י. גלילי: לפי המושגים שידועים לנו, מקובל שישנה תוכנית שהסורים הם המתחילים? תא"ל א. שלו: היה רצון מצרי, שהסורים יתחילו ויעסיקו אותנו. ואז אנחנו לא רק נרותק, אלא גם נועסק ומשהו ישתבש קצת ואז מצרים מתחילה את השלב השני. רוה"מ ג. מאיר: זה יכול להיות גם להיפך. תא"ל א. שלו: