שאלת מפתח היא הערכת המודיעין בעניין השלמת ההכנות הדרושות של צבאות מצרים וסוריה ובניית יכולתם המעשית לפתוח במלחמה. אילו המודיעין לא גילה את ההכנות המעשיות, לא דיווח עליהן ולא העריך שהן נותנות אופציה התקפית לצבאות מצרים וסוריה, אזי היה נכשל כישלון מודיעיני ברור. ואולם אם דיווח על ההכנות והעריך שהן מספקות אופציה התקפית, הרי לא ניתן לטעון כלפיו שלא סיפק התרעה. כפי שיומחש לעיני הקורא, לא הייתה טעות כלשהי בהערכת התהוות האופציה ההתקפית הממשית של צבא מצרים על סמך הכנותיו. אמנם שלושה ימים לפני המלחמה ניתנה לדרג העליון בישראל הערכה מוטעית ולפיה ההכנות שנעשו בצבא מצרים קשורות ככל הנראה לתרגיל. ואולם ההערכה גם הדגישה כי הכנות אלה נתנו לצבא המצרי אופציה חדשה – פתיחה במתקפה. המודיעין לא טעה, איפוא, בהערכת העובדה שמצרים יצרה לעצמה אופציה צבאית לפתוח במלחמה (יכולת-מוכנות), אלא בכך שהעניק "סבירות נמוכה" לאפשרות שהנשיא סאדאת יחליט לפתוח במתקפה (כוונות-החלטות). על-אף הידע על היכולת המצרית, איש במערכת הצבאית והמדינית בישראל לא האמין, שהדרג המדיני במצרים ינצל את האופציה ויחליט להפעילה. ו:השר י. אלון: המודיעין על שגרת החיים במצרים. מבחינה צבאית הם שגרתיים, הם באמת שגרתיים? תא"ל א. שלו: החיים לא שגרתיים. השר י. אלון: צורת ההוראות? תא"ל א. שלו: צורת ההוראות של תזוזה, וכו' - לגבי מצרים - אין הרבה חריגים. איני רואה זאת כאן. ציינתי זאת בקשר למערך החירום, אבל ביחס לתרגיל - יש דבר אחד, שלא בא עדיין לידי ביטוי. יש איזה סיור שנעשה בשדה התעופה אבו סווייר, שהוא קרוב לתעלה ומיועד להיתפס על ידי מטוסי מיג 17 במערך מבצעי, ולא נתפס עד עתה. אבל מה שחריג שם הוא - שליחת אנשים מסוימים לראות מה קורה בשדה. אני נזהר מלומר שאמנם הם יתפסו את השדה על ידי הצבא. אבל יש תנועות די גדולות של כוחות צבא והרבה לוגיסטיקה.