אילו סיפק המודיעין הערכה בעלת אופי התרעתי יום עד יומיים לפני המלחמה, גם אז קשה לדעת איזו החלטה הייתה מתקבלת בישראל. השלטונות בישראל ציפו שתגיע ידיעה התרעתית על מלחמה ולא רק הערכה התרעתית. יש מקום לסברה, שלא הערכת המודיעין השפיעה על כך שהמילואים גויסו רק שעות ספורות לפני פרוץ המלחמה, אלא הערכת הקברניטים שאין הכרח בגיוס המילואים וכי הצבא הסדיר מסוגל לבלום כל מתקפה של צבאות ערב. בהקשר זה ראוי לחזור ולצטט את דברי הרמטכ"ל בדיון ב-5 באוקטובר אצל ראש הממשלה, שעל פיהם גיוס המילואים ייעשה לאחר שתפרוץ המלחמה: "אני מבין שאם פותחים במלחמה, דבר ראשון – אנו נלחמים ועושים כל מה שצריך לעשות ללא הגבלות. יש כאן שני דברים בלבד, לגביהם, תוך כדי המלחמה נצטרך אישורים והם קרדינליים: 1. גיוס מילואים והיקפם. 2. בחירת מטרות אזרחיות רציניות שבנסיבות מסוימות יכולות להיות הכרחיות. שני דברים אלה – יהיה לנו זמן להביאם, עם תחילת ביצוע הפעולה, בסדר גודל של חצי שעה או שעה, לידי הכרעה בפורום זה". ואולם בבוקר היום שלמחרת, לאחר שהגיעה הידיעה ממקור צמרת שמלחמה תיפתח באותו היום, עמד הרמטכ"ל על גיוס כולל של המילואים ולא הסתפק בגיוס שתי אוגדות לצורכי הגנה (אחת לצפון ואחת לדרום), שאישר לו שר הביטחון. אפשרי בהחלט, שלוּ הרמטכ"ל קיבל מהמודיעין התרעה חד-משמעית כמה ימים לפני פרוץ המלחמה, היה לוחץ כבר אז לקבל אישור לגייס את המילואים. שלב שני: תרגיל טקטי בו מציגים בעיה ומתרגלים איך לפתור אותה. ודיביזיה אחת או שתיים עושות תרגיל עם כוחות של ממש. ישנה במקביל - כוננות עליונה בצבא המצרי. בסוריה הם מוחזקים כל היום בביצורים ובערב 50 אחוזים מהם הולכים לבתיהם. אצל המצרים ישנה כוננות עליונה. במצרים הם נוקטים בצעדי אבטחה, נגד האפשרות שנתקוף במהלך התרגיל, וזה בא לידי ביטוי בהגנה אווירית. עכשיו הם יוצאים עם כלי שיט מאזור אלכסנדריה, בשעה שבמצב רגיל, על כלי שיט אין מפקחים, כדי שלא ייכנס אף אחד. לא אכנס עתה לפרטים; ישנם דברים שהם מראים שזה תרגיל. יש ידיעות ודאיות על תרגיל. דוגמא אחת: עכשיו חודש רמדאן אצלם. בדקנו אם היו תרגילים גדולים ברמדאן. מסתבר שהיה תרגיל כזה לפני שנתיים. נוסף לזה, שר המלחמה הוציא הוראה פנימית, שקצינים שרוצים לנסוע למכה, יוכלו לעשות זאת בחלק השלישי של חודש רמדאן. לפני שנה עלו 1,500 מהם. על השנה עדיין איננו יודעי