שתי הטעויות הצבאיות היו: (א) היעדר הערכת המשמעות האסטרטגית של אספקתם למצרים של טילי קרקע-קרקע מדגם סקאד, שהטווח שלהם קרוב ל-300 קילומטרים, והשפעה אפשרית של מהלך זה על הערכת המצב המצרית בקשר למלחמה. (ב) אי-הבנת משמעות קידום מערך סוללות טילי הקרקע-אוויר של סוריה לקרבת רמת הגולן, תוך החלשת ההגנה על הבירה דמשק, כצעד חריג מאוד המצביע על מלחמה מיידית. נשאלת איפוא השאלה: מה הן הסיבות לכישלון המודיעין לפני מלחמת יום הכיפורים? אין על כך תשובה מכרעת. אין ספק שהביטחון הן בקונצפציה המתמשכת שהייתה מקובלת בהנהגת מצרים והן בתנאים המוקדמים של מצרים לפתיחת מלחמה, ובנוסף, הביטחון הישראלי והיעדר כל שינוי בתפיסה הישראלית, שלפיה הצבא הסדיר יוכל לבלום כל התקפה על ישראל, היו בעוכרי המודיעין. ייתכן אף שהייתה בעיה תת-הכרתית אצל החוקרים, של קושי ואולי אף התנגדות מסוימת להתמודד עם שאלות העלולות להחליש את ההערכה שהייתה מקובלת באותו הזמן. בלי להפחית מחומרת הטעות המרכזית בהערכת החלטתו של הנשיא סאדאת, אפשר שהטעות בהערכה הייתה נמנעת אילו הוערכו נכון ארבעת המרכיבים האלה: אישיותו של סאדאת; המשמעות האסטרטגית של הימצאות טילי קרקע-קרקע מדגם סקאד במצרים; משמעותם של החריגים המיוחדים בהכנות צבאות מצרים וסוריה בימים שלפני המלחמה; הערכת הצבא המצרי את יכולתו והערכת מערכות נשק שהיו בידיו ובידי הסורים (טילי נ"ט מדגם סאגר). ר מ. דיין: יש לך כיסוי אווירי של הטילים. תא"ל א. שלו: לא, אבל זה מכסה את כל הגולן. השר מ. דיין: באופן ציורי, המערך של הטילים, שהוא צפוף, והוא נגד מטוסים, שהם בשטח הסורי - מכסה את כל רמת הגולן. תיאורטית כל מטוס שלנו שיטוס - ברמת הגולן שלנו - נתון יהיה לאש מערך הטילים שלהם. רוה"מ ג. מאיר: איזה טילים? תא"ל א. שלו: אס.א.6 ו-אס.א.3. ואס.א.2 הקדמיים - רובם אס.א.6. השר י. אלון: מה מימדי הנוכחות הסובייטית? תא"ל א. שלו: בסך הכול יש שם שלושה מטוסים סובייטים, של טי.4. למשימות מודיעין אלקטרוני בלילה, ואני מניח בשביל הסובייטים, ואולי בנוסף גם לסורים עצמם. יחידות סובייטיות אין בנמצא וכמו כן אין אניות צי של הסובייטים בנמלים עתה.