בבסיס ההצעה דלהלן מונחת הנחת יסוד לפיה כאשר ייכון השלום, תרחיש הנראה עכשיו אוטופי במידה מסוימת, ואם יתפתח עם הזמן לשלום בין העמים והקידמה במדינות ערב תלך ותתפוס תאוצה, יקטן באופן משמעותי האיום הקיומי על ישראל. במצב זה רצוי שהאחריות להערכה הלאומית תימסר לידי גוף הערכה אזרחי. האחריות להערכה תחולק אז בין גוף להערכה לאומית-אסטרטגית, שיוקם במסגרת מודיעין ממלכתי-אזרחי, לבין גוף הערכה צבאית במודיעין המטה הכללי וגופי הערכה במודיעין של שלוש הזרועות בצה"ל. ברור שמדובר בשינוי מהותי שיחייב גם להעביר כוח אדם מקצועי משירות מודיעין אחד למשנהו, אך הדבר יידרש לאור המצב החדש שיתהווה במזרח התיכון. חלוקת המשימות בין הגופים תוכל אז להיות כדלהלן : א. הערכת המודיעין הלאומית האסטרטגית בנושאים מדיניים, כלכליים ואף צבאיים רחבים כגון שאלות של מלחמה ושלום, תהיה בידי מודיעין ממלכתי אזרחי, כפי שהדבר מקובל בעולם. ב. הערכת המודיעין בנושאים צבאיים מבצעיים תהיה בידי המודיעין הצבאי במטה הכללי של צה"ל. ג. הערכת המודיעין הצבאי הטקטי תהיה בידי המודיעין של זרועות היבשה, האוויר והים בצה"ל. ב. דבר חריג הוא גדוד גישור, שיחד עם טנקים שיש ברשותו יכול לפרוש גשר על מעברים קצרים, לא כמו של תעלת סואץ. גדוד כזה קודם לעומק החזית, וזה קצת חריג. ג. יותר ארטילריה של המטכ"ל קודמה לכיוון החזית, מאשר במערכים קודמים. ד. יש מערך הגנה אווירית של טילים מדמשק דרומה, הרבה יותר רציני מאשר היה בעבר. זו תוצאה של ההתעצמות הסורית בסוללות טילים, בשעה שבמרחב דרומה לדמשק הייתה בינואר 1973 סוללה אחת והיום - 31 סוללות. אבל זה כבר קרה לפני מערך חירום וזה תוצאה של התעצמות. המיקום, ההיערכות הזאת של הסוללות אינה פונקציה ישירה של מערך חירום. השר מ. דיין: אולי תאמר בכל זאת מספרים? תא"ל אריה של