אחריות להערכת המודיעין הלאומית בעתיד הרחוק כיוון שהאיום העיקרי על ישראל היה כל השנים ביטחוני-צבאי, האחריות להערכת המודיעין הלאומית הוטלה על המודיעין הצבאי במטכ"ל. כך פני הדברים מאז הקמתה של מדינת ישראל והם אף אושרו מחדש על ידי ראש הממשלה אחרי מלחמת יום הכיפורים . כיום אנחנו נתונים במלחמה נגד הטרור ותחת איום הצטיידות איראנית בנשק גרעיני. עם זאת, המזרח התיכון נמצא עתה בתהליך איטי של משא ומתן לקראת שלום בין ישראל לבין מדינות ערב הגובלות בה, אף שיש בו עליות ומורדות. על-אף המשבר הקשה השורר בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית, מתקיימים חוזי השלום בין ישראל לבין מצרים וירדן, חרף הקרירות ביחסים. בהנחה שיש סיכוי כי בעתיד הרחוק יותר יושג שלום גם עם סוריה, לבנון והפלסטינים, ואולי גם עם רוב מדינות ערב, יש בהחלט מקום להתחיל לבחון את שאלת האחריות להערכת המודיעין הלאומית במדינת ישראל. זו בעיה עקרונית שהחלטה לגביה תידרש ככל הנראה בעתיד כלשהו. פתח דברמקור מצרי אחר במצרים מתייחס גם הוא לאווירה שחשים, שאי אפשר להמשיך זמן רב כך וצריך ללכת למלחמה, אבל לא במושגים קונקרטיים של דבר מיידי או קרוב. זה מבחינת הידיעות המדאיגות. המצב בשטח: בצד הסורי יש מערך חירום. אכנס לפרטים אם תרצי, אבל עכשיו אדבר בהכללה. זה מערך, שבו חלקים גדולים של הצבא הסורי ערוכים בין דמשק לחזית. אין לנו תמונה מלאה על כולו. אני מתייחס בעיקר לעומק, מעבר לקו ראשון. מערך זה, עם האלמנטים שיש בו, אנו יכולים לומר שהוא הגנתי מלא. חלקו נפרש בתחילת ספטמבר וקיבל תנופה עיקרית אחרי 13 בספטמבר בתגבור כוחות בעומק בתפיסת מערכים. בדרך כלל הוא ערוך במחנות הצבא. אני רוצה להצביע על חריגים: מספטמבר 1972 ועד פברואר-מרץ 1973, הצבא ישב במערך חירום כולל בחורף. הפעם יש חריגים אחדים: א. שתי טייסות קרב מדגם סוחוי 7 קודמו לשדות קדמיים, האחד בקו של דמשק דמייר והשני בבליי. בעבר הם העבידו ארבעה מטוסים לשדה דמייר. היערכות סוחוי 7 לא הייתה עד עתה בשדות אלה, זהו חריג לעומת הדברים שראינו בעבר.