הלקח העשירי – אם המודיעין פועל, למשל, על פי הנחת עבודה שסוריה לא תצא למלחמה בלי מצרים, על המחקר להכין צי"ח לאיסוף ובו ישאל אם ההנחה נכונה ובאיזה מצב אפשר שתשתנה, דהיינו מה צריך להתרחש כדי שיחול שינוי ומה צריך להיעשות לשם כך. דבר זה דרוש לא רק להגדלת הסיכוי שהאיסוף יצליח לתת תשובה, אלא קודם לכול כדי שישפיע על דרך המחשבה של חוקרי המודיעין. אני אומר זאת על-אף צי"ח המחבר שהופץ למחלקת האיסוף ב-2 באוקטובר בו נשאלה השאלה הבאה: "האם יש קשר כלשהו ואם כן איזה, בין תפיסת מערך החירום על ידי הסורים לבין התרגיל הגדול במצרים סיכום המודיעין ידע וסיפק לצה"ל ולהנהגה המדינית של ישראל מודיעין נכון בעיקרו בנושאי ההערכה הבסיסית, דהיינו בנושאים שתמונתם אינה משתנה לעתים קרובות: היקף הכוחות של צבאות מצרים וסוריה, מערכות הנשק שלהם, דוקטרינת הלחימה, תכנית ההגנה ותכניות המתקפה. ועם זאת, ההערכה כללה כמה טעויות, כגון: היעדר ידיעה והערכה על כך שמצרים וסוריה ישתמשו במסיביות בטילי סאגר כדי לאפשר לדיביזיות חיל הרגלים להתגונן מפני כוחות השריון של ישראל, ומחסור בנתונים מדויקים על טילי קרקע-אוויר מדגם אס. אי. 6. טעויות אלה השפיעו בסופו של דבר על הניהול המבצעי של המלחמה משום שבמקומות מסוימים ההפתעה מיעילותם של טילי הסאגר או של טילי אס.איי. 6 פגעה פגיעה משמעותית ביכולתם של כוחות צה"ל להמשיך להילחם לפי התכנון. ואולם קשה מאוד לקבוע אם אי-הסקת המשמעויות המבצעיות של מערכות כלי הנשק היא שקבעה בסופו של חשבון את תוצאות המלחמה.