4. איבחון המקרה כדיבוק באותם מיקרים שבהם נוכחות הרוח לא היתה מחוורת מלכתחילה נעזר המגרש במערך קריטריונים ספציפיים באמצעותם ניתן היה להגיע לאבחנה מבדלת היינו, לקבוע אם מדובר בדיבוק או לא. 2. זיהוי הרוח ומוצאותיו משנשלמה האבחנה היה נהוג לערוך חקירה מדוקדקת, שבמהלכה נדרש הדיבוק לגלות את זהותו ולפרט את חטאיו, את נסיבות מותו, וכן את המוצאות אותו מפטירתו ועד לכניסתו בקרבן. 3. השגת נכונותו של הרוח לצאת לאחר משא ומתן ממושך ומייגע וברב המיקרים נקט הרוח עמדה סרבנית ומתחמקת שנעה מהתנגדות פאסיבית ועד הטחת עלבונות ואלימות, לעיתים נחתם שטר ערבות בין הצדדים להבטחת היציאה. לאחר לימוד הנושא על בסיס כמה תרגילים כאלה, מחלקת המחקר הוציאה לאור סקירה מיוחדת המסכמת את תכנית המתקפה. התכנית אף הוצגה בפירוט בפורום הבכיר ביותר בצבא, המטה הכללי של צה"ל, כשרא"ל בר-לב הרמטכ"ל. את התכנית הכיר הפיקוד הבכיר של הצבא ובייחוד פיקוד הדרום בימיו של אריאל שרון כאלוף הפיקוד. התכנית, שבוצעה במלחמת יום הכיפורים הייתה זהה לגמרי להערכה שגיבש המודיעין הישראלי, בהבדל אחד: מטרת המלחמה הייתה מצומצמת בהרבה מזו של כיבוש כל סיני, שנבחנה בתרגילים. 4