ילו י. דיבוק כמשאב תרבותי עשרות סיפורים של דיבוקים מופיעים בספרות היהודית אך דומה ששימשה מקור השראה לאנשי יצירה בתחום הספרות. בעיקר באגן הים התיכון, ובאירופה המזרחית וקיימות מקבילות דומות בחברות מסורתיות לא יהודיות. הדיבוק נתפס כסטייה, ואף למחלה בהרבה מתאוריו, בדיבוק מצטלבים ממדים של יחיד וחברה, ואפשר להמשיגו כתוצר של דחפים מעוררי קונפליקט ומשאלות מודחקות. בעבודה במאמר זה נבדקו 63 דו"חות של דיבוקים. המונח" מצבי מודעות משתנים" מתייחס למכלול רחב של התנהגויות כתוצאה מעירור מוגבר או מוקטן של מערכת העצבים המרכזית. בבסיסה עומדת ההנחה שישות זרה בעלת מימד אונתולוגי חודרת לגוף של אדם, משתלטת ומפעילה אותו. בדיבוק זו רוחו של אדם מת. "הטראנס" מתייחס לעזיבה זמנית של הנשמה את הגוף ולה גם איפיונים התנהגותיים נבדלים. בעקבות ניסיון מחקרי רב שנים לכנות את המצבים של כניסת ישות זרה לגופו של אדם, הכורכים שינוי במודעות בשםpossession trance" " . מבחינה גאוגרפית אזורי התפוצה העיקריים של דפוס תרבותי זה מצויים באפריקה ובאגן הים התיכון. במישור החברתי , חברות של PT נוטות להיות מורכבות יותר מאחרות על פי ריבוד, הירארכיה משפטית, דפוסי יישוב ועיסוק ועוד. קיימות חברות שבהן הPT נתפס כדפוס סוטה, בעל קונוטאציות סטיגמטיות, שיש לסלקו בדרך של גירוש הישות החודרת, מאידך בחברות אחרות PT לובש צורה הזוכה לאישור חברתי ולהערכה חיובית. המחקר מראה שנשים נוטות להיכנס למצבים אלה יותר מגברים. לסיכום, בידי המודיעין הישראלי היה אכן מידע על הימצאותם של טילי סאגר נגד טנקים וכן סוללות טילי קרקע-אוויר אס.אי.6, אולם בהיעדר הערכת המשמעויות של הכמויות שבידי הצבא המצרי (במקרה של טילי הסאגר) או פרטים טכניים השייכים להפעלה או ליכולת המבצעית של הטילים (במקרה של סוללות קרקע-אוויר), לא הציג המודיעין את מלוא המשמעות האסטרטגית של הכנסת מערכות אלה לשימוש מבצעי בידי צבאות האויב.