נבחרת ברזיל

 

 

 

 

 

בשנת 1962, ארבע שנים לאחר המונדיאל שנערך בשוודיה בו הוכתרה נבחרת ברזיל כאלופת העולם בכדורגל, הסתבר כי זו הייתה רק יריית הפתיחה של נבחרת ברזיל למורשת כדורגל מפוארת וארוכה. נבחרת ברזיל זכתה גם במונדיאל של 1962 לאחר שנצחה במשחק הגמר את נבחרת צ'כוסלובקיה החזקה בתוצאה שלוש – אחת, תחת ניצוחו של המאסטרו גארינצ'ה שנאלץ להנהיג את נבחרת ברזיל אחרי שפלה נפצע לאחר שני משחקים בלבד. מסתבר שגארינצ'ה הוא לא רק מאסטרו, אלא קוסם אמיתי, שכן במונדיאל הבא שנערך בשנת 1966 לא יכלה נבחרת ברזיל לנבחרות העולם והודחה כבר בשלב הראשון של הטורניר לאחר שמונה שנים בהן הייתה המלכה של הכדורגל העולמי. אולם לא נבחרת ברזיל תישבר ועל אף הטורניר הכה מאכזב של 1966 חזרה לטורניר שאחריו במרץ מחודש ועם אותו כדורגל ברזילאי מלהיב, מטורף אותו "ז'וגו בוניטו" (מונח ברזילאי שמשמעותו בפורטוגזית היא "משחק יפה" ומהווה שם קוד למשחק הכדורגל הייחודי לנבחרת ברזיל ביופיו וקסמו).

 

המונדיאל של 1970 הוא טורניר היסטורי בלתי נשכח, בו הציגה נבחרת ברזיל את אחת מתצוגות הכדורגל המרגשות ביותר שנראו אי פעם על המגרשים. ריבלינו, טוסטאו, ז'ארז'יניו וכמובן הגדול מכולם, פלה בטורניר המונדיאל האחרון שלו העניקו לכל מי שצפה בהם רגעים קסומים של כדורגל שאין, לא יעזור רק נבחרת ברזיל יכולה לייצר. בשלב הזה של הסיפור ישנה אתנחתא של כמעט עשרים וחמש שנים, בהן לא הצליחה נבחרת ברזיל לזכות באף טורניר על אף שהשתתפה בכולם (בכלל, נבחרת ברזיל היא הנבחרת היחידה שהשתתפה בכל טורנירי הגביע העולמי). לכל טורניר סיפור משלו וכך ב-1974 הפסידה נבחרת ברזיל להולנד בשלב חצי הגמר במשחק על העלייה לגמר הגביע וסיימה את הטורניר במקום הרביעי.

 

הטורניר ב-1978 נתפס עד היום אצל הברזילאים כ"טורניר השערורייתי". במשחק האחרון בלב הבתים היו לנבחרת ברזיל ונבחרת ארגנטינה אותו מספר נקודות, כשברור היה שהפרש שערים יקבע מי תעלה לגמר. נבחרת ברזיל נאלצו לראות את הארגנטינאים מבקיעים שישייה לרשת פרו שבשערה עמד שוער ממוצא ארגנטינאי. כך בעיניים כלות ראו שחקני נבחרת ברזיל ואומה שלמה מאחוריהם כיצד טורניר נוסף חומק להם מבין האצבעות.

 

 

נבחרת ברזיל בכדורגל היא מעין שם קוד לאותו כדורגל מרהיב שכולנו כמהים לו ומוכנים לשלם ככ הרבה, לעיתים גם ב "שלם וצפה", בשביל לצפות בו. הקביעה הזאת לגבי נבחרת ברזיל איננה שלי. כמובן. לדעתי אפשר לומר שזו כמעט אמת טבעית, בדומה לחוקי הטבע. אולי אני מגזים, אבל הצירוף הזה נבחרת ברזיל פשוט מהלך עליי קסם בכל פעם מחדש. הסיפור מתחיל, כמו תמיד, פעם. ממש פעם. נבחרת ברזיל, כידוע השתתפה בכל טורנירי גביע העולם בכדורגל הידוע יותר בכינויו העממי, הלוא הוא ה"מונדיאל". למן הפעם הראשונה ב-1930 לא נעדרה נבחרת ברזיל אף לא ממונדיאל אחד. אנו הישראלים, אשר אכזבות מנבחרת הכדורגל שלנו הינן ארוחות הבוקר, הצהריים והערב ולמעשה הדבר היחיד אליו פינו התרגל נותרים המומים למול הסטטיסטיקה המרשימה הזו וכמובן המורשת המפוארת השזורה בה. אולם ההתחלה לא הייתה קלה ונבחרת ברזיל לא זכתה בטורניר המכובד עד לשנת 1958, גם לא כאשר ארחה את הטורניר ב-1950. בטורניר בברזיל לא היה משחק גמר, אלא נערכו משחקים בשיטת ליגה בבית בן ארבע נבחרות. במשחק האחרון שנערך בפני כמעט מאתיים אלף צופים וקבע מי תסיים במקום הראשון בבית ולמעשה תזכה בגביע העולם הפסידה נבחרת ברזיל לאורוגוואי בתוצאה אחת-שתיים על אף שגם תוצאת תיקו הייתה מעניקה לה את המקום הראשון. כן, נבחרת ברזיל התחילה כלוזרית הגדולה לפני שנהייתה מכונת הקטל של היום ואותו משחק עגום נגד אורוגוואי ששנים אחר כך עוד נקרא בפי העם "האסון של מרקאנה" נשכח כלא היה. גם במונדיאל שנערך ארבע שנים אחר כך לא רוותה נבחרת ברזיל נחת כשהפסידה לנבחרת הונגריה (אל תתפלאו – פעם היא נחשבה לאחת הנבחרות הטובות בעולם, אפילו יותר מנבחרת ברזיל) בשלב רבע הגמר. המונדיאל הבא, שנערך בשוודיה אשר באירופה הקרירה, הרחק הרחק ממקומה הטבעי של נבחרת ברזיל כבר היה סיפור אחר לגמרי. נבחרת ברזיל ניצחה בגמר (לקח להם מעט מאוד זמן להבין ששיטה זו עדיפה על פני בית ושיטת ליגה) את המארחת, נבחרת שוודיה בתוצאה הגבוהה חמש-שתיים, תוך תצוגת כדורגל התקפי מבריק. דרך אגב, פלה, ילד הפלא ישב על הספסל רוב הטורניר, אך כבר אז הציג מעט מן הקסם העתיד לבוא..