מוסיקה בברזיל

 

 

 

 

 

אין ספק בנוגע להיותה של ברזיל אחת מן המדינות הפופולאריות בקרב תיירי העולם. יש משהו במדינה זו שפשוט תופס אותך וגורם לך לרצות אותך עוד ועוד ועוד...

זהו לא מקרה נדיר לפגוש תיירים בברזיל ולשמוע מהם שזו להם הפעם המי יודע כמה במדינה. נדמה לי שהמוסיקה בברזיל יכולה לבאר את התופעה המדהימה. מקורותיה של המוסיקה בברזיל הם רבים. בהאזינך למוסיקה בברזיל תוכל למצוא השפעה אירופאית הנובעת מהיות ברזיל קולוניה לשעבר של פורטוגל. הכובשים הפורטוגלים הביאו עמם לברזיל את כלי נגינתם והטמיעו במוסיקה ברזיל את נגיעתם המוסיקלית. מקור נוסף למוסיקה בברזיל הינו המקצבים האפריקאיים, אשר חלחלו למוסיקה בברזיל בתקופת העבדות. החיבור בין שני סגנונות מנוגדים אלו הביא ליצירת סגנון מוסיקלי ייחודי למדינה. הפיוז'ן הזה של אפריקה, אירופה ויותר מאוחר אף השפעה של ג'אז ובלוז מצפון אמריקה הינו תוצאה מטריפת חושים הנקראת בשתי מילים אשר מנסות לחבוק עולם שלם – מוסיקה בברזיל. ובאמת, איך ניתן לתאר במילים תחושה, ועוד תחושה כה מיוחדת הנגרמת כתוצאה מהאזנה למוסיקה בברזיל. אולי בלתי אפשרי.. כמעט בלתי אפשרי כמו השילוב הקסום הזה של תרבויות כה שונות מ-4 כנפות תבל. ביטוי מוצלח לרוח הקסומה, אשר במוסיקה בברזיל הוא הסגנון המוסיקלי החשוב והמשפיע ה-"בוסה נובה".

 

בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים של המאה העשרים החל לבצע ז'ואו ז'ילברטו שירים שהלחין אנטוניו קרלוס ז'ובים. המוסיקה שלהם התאפיינה באיחוד פרדוקסאלי לכאורה בין מקצבי סמבה אפריקאים וסגנון בלדות ייחודי לברזיל, אשר היה מקובל בקרב הדייגים במדינה. המוסיקה בברזיל נשטפה במהרה בסגנון המוסיקלי החדש. השפעת הג'אז האמריקאי על ה"בוסה נובה" היוותה קטליזאטור אחרון בדברי ימי הז'אנר בדרכו להפוך לאהוד ופופולארי לא רק בברזיל, כי אם בעולם כולו. הלהיט הידוע של ז'ובים "הנערה מאיפנמה" (הכוונה לחוף איפנמה שבריו דה ז'נרו) הוא ללא ספק הידוע שבמוסיקה בברזיל. לסיכום, המוסיקה בברזיל היא מיוחדת ומרגשת ומהווה ביטוי לאותה רוח ברזילאית קסומה ומשלבת בין היעילות לחן, בדיוק כמו רונאלדיניו הכה יעיל ועם זאת כה מרגש ומפתיע.