ברזילאי
יהקונספט הברזילאי משגע את הישראלים.. יכול להיות שיש משהו באותו קסם ברזילאי שפשוט עושה לנו את זה. אבל תכל'ס מהו? האם הצירוף קסם ברזילאי הוא אותנטי או שסתם אני מקשקש פה..?
אני לא יודע באמת, אבל מניסיוני אחרי חמישה טיולים בדרום אמריקה, שבתוכן שנתיים בכולל בארץ הסמבה אני יכול לומר, שאני לא היחיד שנדבק בקדחת. לעניות דעתי, הטאץ' הברזילאי נוגע בכולם ואותה קדחת נועצת את שיניה נוטפות הפיז'ואדה (אוכל ברזילאי מסורתי המורכב משעועית שחורה ובשר בקר) בכל תייר אשר נכנס בשערי ברזיל. זה נכון, אני מתלהב, אפילו מתלהב מאוד. אז מה?! אני לא ברזילאי, כך שאין ספק באובייקטיביות שלי.. אם הייתי ברזילאי, לא הייתי טורח לשכנע אתכם כל כך, פשוט הייתי מזמין אתכם לבית שלי בריו, סלבדור או פורטו אלגרה לערב של אוכל ברזילאי מסורתי, שילווה במוסיקת בוסה נובה ברזילאית, כמו שרק ברזילאים אורגינלים כמו אנטוניו קרלוס ז'ובים וחבריו ידעו לעשות, ויימשך עמוק לתוך הלילה תוך נענועי עכוז שיתחייבו מקצב הסמבה מטמטם החושים. בכל אופן, אם לחזור לאיפה שהיינו, אני הרי לא ברזילאי – מה לעשות..
חברים רבים וטובים ממני ניסו להסביר את הקסם הברזילאי, אם בסרטים, מחזות או ספרים.. יש דברים שאין להם הסבר פשוט, או אולי יהיה יותר נכון לומר אין להם הסבר במילים. אח ברזיל ברזיל.. אני אוהב אותך! אני ברזילאי. אולי בגלגול הקודם הייתי ברזילאי? זה באמת יכול להסביר את הכישוף הברזילאי שממגנט אותי כל פעם בחזרה ליבשת הקולוניות. אולי זה הבחורות? אולי. באמת לא יודע.. אולי אני ילד ברזילאי חטוף כמו ילדי תימן החטופים? אולי. בדוק! אני צריך לברר את העניין הזה עם ההורים שלי. וואו זה יכול להיות מגניב! אני ברזילאי! קולטים, מעתה קראו לי מיגל או דייגו, אתם יודעים מה, אם אני כבר ברזילאי, אז למה לא ללכת על המקסימום – מעתה קראו לי רונלדו ברזילאי! מי נומברה אס רונלדו ברזילאי. טוב, אולי התלהבתי קצת יותר מדי.. אז מה, אני עדיין מבקש שמהיום כשאתם פונים אליי קראו לי – רונלדו ברזילאי!!
ישראלים רבים מטיילים בדרום אמריקה מדי שנה בשנה. הרכב המדינות בהן יטיילו הוא בסך הכול דד זהה, חרף השוני הרב בין המטיילים או המוצ'ילרים השונים. רובם ככולם יגיעו בשלב זה או אחר של טיולם לברזיל. אין מקום בעולם כמו ברזיל. אותו אופי ברזילאי המלא ביצרים, אותו אוכל ברזילאי העשיר בטעמים, הגוף הברזילאי של הנשים הברזילאיות. בקיצור מה נאמר ומה נגיד.. יש קסם בברזיל. קסם ברזילאי. הניסיון לעמוד על טיב אותו קסם ברזילאי היווה מושא לתהיות של רבים מן המטיילים בברזיל.קשה לומר לבטח, כל כך יסכימו כולם, האם יש דבר אחד, אלמנט ברזילאי אחד שהוא- הוא העניין. אתם יודעים, בסופו של דבר על כל שאלה טובה תמיד יענו בסוף – "זה מורכב..". האם סוגייתנו בנוגע לאותו עניין ברזילאי תעלה בתוהו בדומה לנושאים כה רבים וכה חשובים אחרים? בואו נקווה שלא. ברזילאי או לא ברזילאי – זאת השאלה! אבל מה התשובה? מבולבלים? גם אנחנו.. טוב אולי בעצם עדיף להשאיר את העניין "ברזילאי" למי שמבין בדבר ולא להשאירו בידיו של גיא זהר, שעם כל הכבוד וכמובן יש הרבה כבוד, כבוד ברזילאי, לא מבין בענייני ברזילאי כהוא זה. תראו, ברזילאי יאמר ישר שאלו הנשים. כן הנשים הברזילאיות האקזוטיות וכמובן אותו תחת ברזילאי וגוף ברזילאי, אשר הולך יחד איתן. יש שיסכימו כי כאן קבור הכלב, או בלשון הברזילאים, מהסיר הזה יצאה הפיז'ואדה (פיז'ואדה הינה אוכל ברזילאי המורכב בעיקר משעועית שחורה ובשר).. אני חושב שנשים הן דבר נפלא. באמת. אבל האם זהו הסוד. סוד ברזילאי? לא נראה לי. לדעתי זה גם זה, אבל לחלוטין לא רק! אלמנט ברזילאי נוסף, חשוב ביותר הוא שמחת החיים המטורפת של הברזילאים. גם אם הכול בקרשים הם יכולים לאסוף את עצמם, לצאת לרקוד ופשוט לשמוח ולעשות כיף ברזילאי, כאילו לא הייתה מצוקה בחייהם לפני לא יותר משעה.. אין ברזילאי זה לא צחוק ולא מובן. אנחנו לא יכולים לתפוס איך ברזילאי שאין לו כלום יכול ליהנות מהחיים, בעוד שבן לאום אחר (שלא נאמר פולני) שיהיה לו הרבה יותר יהיה ממורמר ומתוסכל על אותו ברזילאי בקנאה.

