שיאצו במים נקרא בעצם וואטסו. את הטכניקה המיוחדת הזאת גילה הארולד דל בארצות הברית בשנת 1982. הארולד היה מטפל שיאצו במשך שנים רבות והוא זה שהתחיל להכניס את מטופליו לתוך בריכה מחוממת כדי לעבור ממצב של משקל ביבשה למצב של חוסר משקל במים. כך הוא גילה שכאשר המטופלים נמצאים במים המחוממים, מרחב הפעולה שלהם גדול יותר וההשפעות הפיזיות והנפשיות של הטיפול מעצימות גם הן עקב השהייה במים. מכיוון שבמים הגוף שלנו חש כאילו הוא קל יותר מגוון התנועות והיכולות להימתח הן עצומות וההרפיה של המטופל היא הרבה יותר גדולה. עצם השהייה במים מביאה להרפיית מתח השרירים ובשילוב עם המתיחות רמת הכאבים, כאשר יש בעיות גב למשל או בעיות מפרקים, פוחתת באופן מאוד משמעותי. שיאצו במים עושים בבריכות עם מים מחוממים לטמפרטורה של 34 מעלות, שגם להם יש השפעה מרפאת. האחיזה באמצאות המים מובילה לרמות חדשות של חיבור וביטחון בין המטפל למטופל. רבים מתארים את התחושה המתקבלת מטיפול שיאצו במים כחזרה אל הרחם מכיוון שהשחרור הפיזי של הגוף גורמת גם לשחרור החשיבה ולרגיעה מנטאלית ושהייה במים מאפשרת להתנתק מהסביבה ולהתמזג עם המים לגוף אחד. אין צורך לדעת לשחות אם לרגע חשבתם
שכן מכיוון שהמטפל נכנס עם המטופל למים. הבעיה עם שיאצו במים נוצרת כאשר למטופל יש פצעים פתוחים, חוסר שליטה על סוגרים,זיהום ויראלי או נשימתי ומערכת חיסונית ירודה מכיוון ששיעור הזיהומים במים גבוה יחסית. למרות זאת מטפלים בכל העולם משתמשים בשיטה זו לטיפול במצבי לחץ, כאבי גב כרוניים, בעיות אורתופדיות, דלקות במפרקים, הפרעות שינה, דיכאון ועוד. ההכרה וההערכה לה זוכה שיטת הטיפול הזו מתרחבות מיום ליום.