רוחניות לילדים
רוחניות לילדים הינה דבר שאין צורך לייצרו. לילדים יש באופן טבעי גישה רוחנית,
פשוטה וטבעית לחיים. לא מזמן אחיינית שלי קבעה, תוך כדי משחק: "קשה לדעת איך בדיוק
אלוהים נולד". אכן. המבוגרים יתחבטו בשאלה עדי כדי מלחמות חורמה, הילדים יתבוננו
בחיים וישתפו.
רוחניות לילדים אמורה בעצם להיות ההכרה שלנו שהרוחניות הינה טבועה בילדינו מיום
היוולדם, כל שנותר לנו הוא להקשיב להם. אני לא מאמינה שצריך ללמוד או להנחות קורס
"רוחניות לילדים". אני בהחלט מאמינה שכאשר ילדים נתקלים בקושי, בעימותים בינם לבין
עצמם או עם המבוגרים ניתן לגייס את הרוחניות למען הילדים, והם יבינו זאת מיד.
כאשר אתה אומר לילד שנוהג באלימות מילולית ופיזית שהכל חוזר כבומרנג או שהוא למעשה
מקטין את הכוחות/ האנרגיה שלו כאשר הוא מקלל אתה בדרך זו מקנה לו כלים רוחניים.
ילדים הם בעיקר יצורים פיזיים, הם נוטים להתרפק, לרוץ, לטפס, להשתולל. כדאי שנזכור
כי רוחניות לילדים אינה דווקא ערטילאית. רוחניות לילדים הינה קודם כל הדרך בה אנו
כמבוגרים מתנהלים בחיינו. בדרך של מעשה ולא מילים הילדים ירכשו את הרוחניות
האמיתית, בהנחה שיש לנו מה לתת.
ילדים יתחברו ליוגה, לטבע, לחץ וקשת, לעצים, לים ולטיפוס הרים – זוהי רוחניות
לילדים, כאשר ניתן לחוות את החיים באופן גבוה, מרגש, אוטנטי. רוחניות לילדים הינה
הקניית ערכים של כבוד, שיתוף, סובלנות – אם ניישם זאת הלכה למעשה ילדינו אולי
יזדקקו פחות לתמיכה חיצונית שיתבגרו. רוחניות לילדים תאפשר להם לגדול למבוגרים
רוחניים בעלי צורך פוחת בסדנאות על החיים. רוחניות לילדים תהפוך להיות הדבר המוכר
והאמיתי.