צריכת קלוריות

אין כל ביטחון שפלורליזם מונע או מקטין טעויות בהערכת כוונות והחלטות של מנהיג מדינת אויב. התקיימו לא מעט מקרים של טעויות בסיסיות בהערכה הלאומית גם במדינות שבהן עוסקים בכך כמה גופי מחקר. ארצות הברית היא דוגמה למדינה שבה עבודת הערכת המודיעין האסטרטגי נעשית במשולב על ידי כמה גופים (ה-CIA, ה-DIA , וה- INR) ואף-על-פי-כן כולם טעו לפני מלחמת יום הכיפורים כאשר השיבו על השאלה אם הנשיא סאדאת יחליט לפתוח במלחמה. גם כשהתקיים פלורליזם בהערכה בישראל – על ידי ארגוני אמ"ן, המוסד ומשרד החוץ – כולם טעו; למשל, הם לא העריכו בשנת 1977 את התפנית המסתמנת במצרים לכיוון עשיית שלום עם ישראל. הפלורליזם מציב קשיים בייחוד בנושא כוח אדם. לנוכח המאגר הקטן יחסית בכוח אדם בישראל המתאים לעבודת מחקר ברמה טובה, קשה לאייש שלושה גופי מחקר שעיסוקם מודיעין לאומי. ספק איפוא אם אפשר למצוא חוקרים טובים במידה מספקת עבור כל שלושת הגופים. זו גם הסיבה שפלורליזם מחקרי בישראל מקפל בחובו מידה מסוימת של סיכון החלשת המחקר באמ"ן. בעיה אחרת נוגעת לגופים שיעסקו בהערכה. גופים אלה יהיו חייבים לעסוק גם במחקר בתחום הצבאי, שהשפעתו על החלטות הקברניטים מכרעת, ובלעדיו המחקר האסטרטגי ילקה בחסר. כיוון שהמחקר הצבאי מצוי רק באגף המודיעין, יהיה קשה, ואולי בלתי אפשרי, ליצור פלורליזם בין המודיעין לבין המוסד ומשרד החוץ, אלא אם כן יקום גוף מחקר צבאי-אסטרטגי בשני הגופים האלה. אז, ניתן יהיה אולי לקיים פלורליזם עם מספר לא גדול של חוקרים בכירים, על-אף המחסור בכוח אדם מקצועי למחקר.