, בין הסיבות העיקריות לטעויות של המודיעין בהערכתו האסטרטגית לפני מלחמת ששת הימים, לבין הערכת המודיעין לפני מלחמת יום הכיפורים. הדומה נעוץ בכך ששתי הטעויות נבעו, קודם לכול, מקונצפציה שהייתה מקובלת על המודיעין. ההבדל התבטא בכך, שהקונצפציה של המודיעין לפני מלחמת ששת הימים הייתה, שכל זמן שהצבא המצרי מרותק למלחמת תימן, תימנע מצרים מנקיטת צעדים שיידרדרו למלחמה עם ישראל, וכן "שחוסיין לא יצטרף למלחמה". לעומת זאת, הקונצפציה המצרית של 1973 הייתה שתנאי חיוני לפתיחת מלחמה מצד מצרים הוא השגת מידה מסוימת של איזון אווירי עם ישראל באמצעות מטוסי קרב-הפצצה לטווח ארוך שתקבל מברית המועצות. לדעתי, התקיימו שתי סיבות עיקריות לחזרה על טעות המודיעין של שנת 1967: הראשונה – שהערכת המודיעין בשנת 1973 הייתה מבוססת על הקונצפציה של הדרג המדיני והצבאי הגבוה במצרים; והשנייה – שהמודיעין הישראלי ידע על הקונצפציה הזו ממקורות צמרת מצריים, שהוכיחו את עצמם במשך השנים. חושבני שהיה הרבה יותר קשה למודיעין של שנת 1973 להתעלם מן הקונצפציה המצרית, מה גם שלא הייתה בידיו ידיעה ממקור טוב על שינוי בקונצפציה זו, בעוד שהקונצפציה שלפני מלחמת ששת הימים לא התבססה על מקורות צמרת, אלא על הערכת המודיעין הישראלי.