פרוץ מלחמת ההתשה – כבר פחות מחודשיים אחרי מלחמת ששת הימים העריך המודיעין שצבא מצרים יוכל לשקם את כוחו המספרי בפרק זמן קצר יחסית, אם יסופק לו הנשק הדרוש מברית המועצות. במסמך מחלקת המחקר, שיצא לאור כבר בסוף חודש יוני 1967, נאמר כי : "על-אף אבדות ניכרות בכוח אדם, דומה כי הנזק העיקרי הוא לציוד. מכאן, שאם יגיעו למצרים משלוחי חימוש וציוד חדש ניתן יהיה לשקם את חלקם הגדול של הכוחות המזוינים המצריים ולהחזירם למצב בו נמצאו לפני המערכה , תוך פרק זמן קצר יחסית". על-אף הערכה זו, שהוכחה כנכונה, לא העריך המודיעין מראש את האפשרות שמצרים תיזום את מלחמת ההתשה. כאשר פתחה מצרים, ב-8 בספטמבר 1968, בהרעשה ארטילרית כבדה בגזרה שמצפון לקנטרה, שתוצאתה הייתה 10 הרוגים ו-18 פצועים בצד הישראלי, נגרמה לישראל הפתעה מלאה. אמר בעניין זה אהרון יריב: "על-אף הערכת המודיעין… כי תוך שנה, עד שנה וחצי, יצליחו צבאות ערב לשקם את עצמם כמותית, המודיעין לא פנה לרמטכ"ל לעשות בדיקה משותפת של משמעות הדבר, היינו – מה יוכלו הערבים, וכמובן המצרים, לעשות. אילו נערכה בדיקה כזו אפשר היה להגיע להערכה בדבר מלחמת ההתשה". משתמעת מכך כי לדעתו לא המודיעין לבדו צריך לעשות בדיקה כזו אלא האחריות לכך מוטלת עליו ועל הרמטכ"ל גם יחד.